אדיוסיסטמס בע"מ נ' עיריית הוד השרון ואח'

פסק דין

תיאור ההליכים

1. העתירה שלפני הוגשה ביום 10.3.13 כנגד החלטותיה של ועדת המכרזים של עיריית הוד השרון (להלן: "ועדת המכרזים") מיום 26.2.2013 בקשר לתוצאות מכרז 54/12, שעניינו "ביצוע פרויקט הכנה לבחינות בגרות בהוד השרון", אשר פורסם ב- 5.7.2012 (להלן: "המכרז"). החלטות ועדת המכרזים אותן תקפה העותרת הן ההחלטה לפסול אותה, וההחלטה לקבוע כזוכה במכרז את המשיבה 2 (להלן: "חברת דעת"). יצוין כי אין חולק שהחלטות ועדת המכרזים בקשר למכרז התקבלו בעיכוב ניכר: כאמור, הדיון המכריע בוועדת המכרזים נערך רק בשלהי פברואר 2013, וזאת למרות שהמכרז עסק במתן שירותי הכנה לבגרות החל משנת הלימודים תשע"ג (2012 - 2013).

2.יחד עם העתירה הגישה העותרת גם בקשה למתן צו ביניים המקפיא את תוצאות המכרז, ומורה לעירייה להימנע מלהתקשר בהסכם עם הזוכה במכרז, "ואם בוצעה התקשרות להורות על הקפאתו", והכל עד למתן החלטה בעתירה. בו ביום הוציא סגן הנשיאה, כבוד השופט אילן שילה, החלטה בה נקבע "ניתן צו ארעי כמבוקש", ונקבעו מועדים להגשת תגובות לעתירה ולדיון בה. מכוח החלטה זו, לפי הצהרות שמסרו המשיבות בשלב מאוחר יותר של הדיון, הופסק כליל מתן השירותים על ידי חברת דעת, דהיינו לא ניתנו שיעורים על פי קורסי הכנה לבגרות שכבר נפתחו ולא נפתחו קורסים חדשים.

3. ביום 13.3.2013 הוגשה הודעה מטעם עיריית הוד השרון (להלן: "העירייה" ו"הודעת העירייה", בהתאמה) בה הובהר כי עוד ביום 3.3.2013 נחתם הסכם בין העירייה לבין חברת דעת (להלן: "ההסכם"), וכי הסכם זה מתייחס לתקופה שמיום 1.9.2012 ועד ליום 31.8.2013. עוד נמסר כי חברת דעת היא שנתנה את השירותים בהם עוסק המכרז ("שירותי תגבור בבגרויות") לעירייה במשך 4 השנים שקדמו לפרסום המכרז, וזאת ללא מכרז, וכי רק לקראת שנת תשע"ג החליטה העירייה לפרסם מכרז בנושא. עם זאת, משהתארכו הליכי המכרז מעל למצופה, הוחלט לפנות לחברת דעת בבקשה שתמשיך ותפעיל את הקורסים עד לבחירת הזוכה. לפיכך טענה העירייה שהצו הארעי יוצר מצב חדש "שבו יופסקו הקורסים אותם החלה [חברת דעת] בתחילת שנת הלימודים. הפסקת התיגבור לתלמידים בשלב זה של השנה ובעיצומן של ההכנות לבחינות המגן, הינה בעלת השלכות משמעותיות לתלמידים ולעירייה". בהמשך הדברים מסרה העירייה כי היא הבהירה עוד לפני בחירת הזוכה במכרז כי תקופת ההסכם עם הזוכה במכרז לא תוארך מעבר לשנת הלימודים הנוכחית, וכי היא תפרסם מכרז חדש ביחס לשנת הלימודים הבאה. לאור כל זאת ביקשה העירייה כי בית המשפט יקבל את הודעת העירייה, ויקבע "כי על העירייה לקיים את צו המניעה במובן זה שלא תעשה פעולה אקטיבית בקשר עם המכרז שיהא בכוחה לשנות מהמצב הקיים".

4.בעקבות הודעת העירייה, ומשהתקבלו התייחסויות הצדדים האחרים לתיק, הורה סגן הנשיאה, כבוד השופט אברהם יעקב, על העברת התיק לטיפולי, ועל הקדמת מועד הדיון במעמד הצדדים בבקשה לצו ביניים ליום 4.4.2013 בשעה 8:30 - יומיים לאחר תום פגרת חג הפסח.

5.משהועבר התיק לטיפולי הוצאתי ביום 24.3.2013 את ההבהרה הבאה ביחס להיקפו של הצו הארעי: "למען הסר ספק מובהר בזאת כי לא יהיה בצו הארעי שניתן בתיק זה כדי למנוע מתן שיעורי תגבור מתוכננים שהיו אמורים להינתן עד לדיון שנקבע לעתירה ביום 4.4.2013 (ועד בכלל)" (להלן: "ההבהרה לצו הארעי").

6.ביום 4.4.2013 קיימתי דיון בבקשה לצו ביניים. במהלך הדיון מסר מנהל אגף החינוך בעיריית הוד השרון, מר יוסי בייר (להלן: "מנהל אגף החינוך"), כי למיטב ידיעתו כל הקורסים של הכנה לבגרות בהם עסקינן כבר נפתחו, ודבריו נתמכו גם בדברי באת כוח העירייה, עו"ד שלומית גבע, אשר ציינה כי "השנה אין יותר קורסים לפתוח" (פרוטוקול 4.4.2013, עמוד 3 שורה 6). נציגי המשיבות שהיו בדיון מסרו אף הם דברים ברוח דומה (וראו דברי בא כוחם שם עמוד 3 שורה 32 – עמוד 4 שורה 1: "נניח שהקורסים לא נפתחו, כנראה שלא כך הדבר"). לאור הדברים הללו, ובשים לב לכך שהעירייה הצהירה כי בכוונתה לצאת במכרז חדש ביחס למתן השירותים בשנת הלימודים הבאה, ציינתי בהחלטתי כי נראה שאנו "ניצבים בפני מעשה עשוי" וזאת במיוחד בשים לב "לאינטרס של התלמידים אשר עתידים לגשת לבגרויות בחודשים מאי ויוני 2013, ואשר כל התערבות בקורסים הניתנים להם עלולה לפגוע בהישגיהם". במצב דברים זה סברתי כי כל שנותר הוא לתת ביטוי בהחלטה להצהרת ב"כ העירייה לפיה "המכרז למתן השירותים בשנים תשע"ד ואילך יוצא עד תחילת חודש יוני 2013, וכי ייעשה כל מאמץ על מנת לבחור את הזוכה במכרז עד סוף חודש יולי 2013", ולקבוע הוראות שיאפשרו מעקב אחר מימוש הצהרות אלו.

7.עם זאת, על מנת לוודא כי אכן לפנינו "מעשה עשוי", התבקשו ב"כ העירייה וב"כ חברת דעת למסור הודעות לבית המשפט בה יובהר מועד פתיחת קורסי הקיץ, והיחס שבין מועדים אלו למועד ההחלטה על הצו הארעי על ידי כבוד השופט שילה. הודעות אלו הוגשו ב- 8.4.13 (להלן: "הודעת העירייה" ו- "הודעת חברת דעת", בהתאמה). הודעת העירייה הפנתה לתצהיר מנהל אגף החינוך בה נאמר כי "כל הקורסים שהעירייה מעוניינת להפעיל לקראת מועדי הקיץ נפתחו זה מכבר ואין בכוונתה לפתוח קורסים נוספים בשנת הלימודים הנוכחית" (ההדגשה שלי – ע.ג.), וכי "לא נפתח על ידי העירייה אף קורס בתקופה שמיום מתן צו המניעה (שהומצא לעירייה ביום 11.3.20111) ועד ליום החלטת בית המשפט הנכבד מיום 24.3.13". הודעת חברת דעת, שהוגשה זמן קצר לאחר הודעת העירייה, כללה טבלה מפורטת בה הובהר מועד פתיחת כל קורס וקורס, וכן ההפסקה שקוימה בו לאור הצו הארעי שניתן בתיק.

8.לאחר קבלת הודעת העירייה והודעת חברת דעת הגיש ב"כ העותרת ביום 11.4.13 הודעה בה הצביע על כך שלפי הודעת חברת דעת שבעה קורסים שחברת דעת מעבירה בעבור העירייה על פי ההסכם נפתחו ביום 3.4.2013, דהיינו יום אחד בלבד לפני הדיון בצו המניעה הארעי, ובעיצומה של התקופה בה היה בתוקף (להלן: "שבעת הקורסים"). ב"כ העותרת טען כי פתיחת שבעת הקורסים הללו היוותה הפרה של הצו הארעי, וביקש כי לאור הפרה זו יקבע כי למצער יש לאפשר ללקוחתו להעביר את הקורסים הללו.

9.ביום 14.4.2013 הגישה חברת דעת הודעה בה הבהירה כי לגישתה פתיחת שבעת הקורסים תואמת את ההבהרה לצו הארעי, ועל כן אין בה כל פסול.

10.לאחר עיון בהודעות הצדדים ניתנה על ידי ביום 15.4.13 החלטה בה נאמר כי "אכן, התמונה המצטיירת ביחס ל-7 הקורסים שנפתחו ביום 3.4.13 מטרידה מאד, הן מבחינת הדרך בה נהגו [המשיבות] ביחס לצו הארעי והן ביחס להצהרותיהם בדיון ובהודעת [העירייה]". יחד עם זאת, נמנעתי מלהוציא צו ביניים ביחס לקורסים שנפתחו ב 3.4.13, וזאת "בשים לב לטובת התלמידים", והסתפקתי בבקשה לקבל מהמשיבות הסברים מדוע אין להטיל עליהן הוצאות לטובת אוצר המדינה ולטובת העותרת בשל דרך התנהלותן במסגרת התיק שלפני.

11.המשיבות הגישו את הסבריהן, בהן חזרו על הטענה כי פתיחת שבעת הקורסים ב- 3.4.2013 נעשתה בהתאם להבהרה לצו הארעי. לשיטתן מאחר שמדובר בקורסים אשר תוכננו מבעוד מועד, ואשר ההכנה לקראתם (הן מבחינת איתור ושיבוץ התלמידים הן מבחינת תיאום שעות הלימוד הן מבחינת הערכות חברת דעת להעברת הקורסים) הושלמה עוד בחודש פברואר 2013, הרי שלהבנתם פתיחת שבעת הקורסים היתה בגדר "מתן שיעורי תגבור מתוכננים שהיו אמורים להינתן".

דיון והכרעה

12.בנסיבות שנוצרו, דהיינו מחד גיסא, הכרזת העירייה כי בכוונתה לצאת בכל מקרה למכרז חדש לקראת שנת הלימודים הבאה, ומאידך גיסא, פתיחתם של כל הקורסים שתוכננו לשנת תשע"ג באופן שכל סעד שיכול להינתן בעתירה יביא לפגיעה בהכנת התלמידים לבגרות, אין מנוס מהמסקנה כי העתירה מתייחסת ל"מעשה עשוי", ומטעם זה לא ניתן לתת את הסעדים המתבקשים במסגרתה, ויש לדחותה.

13.ויובהר, אין בדחיית העתירה כדי לחוות דעה ביחס לטענות שהעלתה העותרת בעתירתה, או לשלול ממנה את האפשרות להביא את טענותיה ביחס להתנהלות המשיבות במסגרת המכרז בהליך משפטי מתאים. כפי שהובהר, בהליך שלפני לא התבררו טענות העותרת לגופן, ובנסיבות שנוצרו, עתירה מנהלית איננה מתאימה עוד לבירורן.

14. אם למרות האמור סברתי שיש מקום להרחיב בתיאור ההליכים שהתנהלו בעתירה זו, הרי זאת מפני שהדבר נחוץ להבהרת החיוב החריג של המשיבות בהוצאות שבכוונתי להטיל. כידוע, אין זו דרכו של בית משפט לחייב משיבות בהוצאות בעת דחיית עתירה. ואולם, במקרה שלפני, חיוב זה הינו הכרחי לאור דרך התנהלות המשיבות, ובמיוחד עיריית הוד השרון, ועל מנת לשדר מסר ברור ביחס לחובתם של מתדיינים, ובראשם רשויות הציבור, לפעול בתום לב במסגרת הליכים משפטיים.

15.במסגרת העתירה שלפני פעלו שתי המשיבות בחוסר תום לב מובהק, לפחות בשני הקשרים דיוניים, והעירייה הגדילה לעשות, ונהגה בחוסר תום לב חמור גם בעניין נוסף.

ראשית, העירייה וחברת דעת נתנו להבהרה לצו הארעי פירוש מרחיב, ובלתי סביר בעיני, מתוך מטרה ברורה להתחמק מתחולת הצו הארעי, ולהביא לכך שהדיון בעתירה יתייתר (כפי שאכן ארע בפועל). ודוק, ההבהרה לצו הארעי ניתנה לאור בקשת העירייה שהצביעה על הנזק בהפסקת קורסים שנפתחו, והיא (קרי, ההבהרה לצו הארעי) מתירה במפורש "מתן שיעורי תגבור מתוכננים", ולא מזכירה כלל פתיחת קורסים חדשים. דרושה מידה רבה של היתממות על מנת לתת להחלטה זו את הפרשנות שנתנו לה המשיבות, ומידה רבה של תמימות על מנת להאמין כי הדבר נעשה בתום לב. לכל הפחות ניתן היה לצפות מהמשיבות, ובמיוחד מרשות ציבורית כדוגמת עיריית הוד השרון, כי אם באמת ובתמים סברו כי יש אפשרות שכוונת בית המשפט הייתה להכשיר גם פתיחת קורסים חדשים, שיבהירו בהודעה לבית המשפט כי זו הפרשנות שהן נותנות להבהרה לצו הארעי. המשיבות לא עשו כן, אלא בחרו לפעול על דעת עצמן, ובהסתר, באופן שיעמיד את העותרים ובית המשפט בפני עובדה מוגמרת. בכך הפרו המשיבות בראשונה את חובת תום הלב.

שנית, העירייה וחברת דעת יצרו במהלך הדיון לפני ביום 4.4.13 מצג שיש בו כדי להטעות בדבר פתיחת הקורסים, וזאת כאשר ציינו כי למיטב ידיעתם כל הקורסים נפתחו, אך נמנעו מלציין כי חלקם נפתחו פחות מ- 24 שעות לפני הדיון. כידוע, "חצי אמת יכולה להיות גרועה משקר מלא. כשאדם מגלה טפח מן האמת, אך מכסה טפחיים, הרי עלולה התמונה הכללית להיות שונה לחלוטין מהמציאות" (דברי פרופ' זאב צלטנר כפי שצוטטו בע"א 494/74 חברת בית החשמונאים מס' 96 – 97 בע"מ נ' אהרוני, פ"ד ל(2) 141, 145 (1976)). זהו המצב בענייננו. הצהרת ב"כ העירייה לבית המשפט כי "השנה אין יותר קורסים לפתוח" היא הצהרה מתחמקת ובלתי ראויה, בהינתן העובדה שבוודאי הייתה ידועה למשיבות בזמן הדיון, כי שבעה מהקורסים הללו נפתחו יום אחד בלבד לפני הדיון. מתדיין הוגן ותם לב, אשר סבור בכנות כי הוא פועל על פי הנחיות בית המשפט, לא היה נמנע במפגיע מלמסור מידע זה. אין זאת אלא שהמשיבות בחרו לגלות טפח ולהסתיר טפחיים, משום שחששו כי חשיפת התמונה הנכונה עלולה לעורר תהיות בדבר דרך פעולתן, ולשלול מהן את הטענה כי עסקינן ב"מעשה עשוי". בכך הפרו המשיבות בשנית את חובת תום הלב בהתנהלותן הדיונית.